הטיפול מתבסס על שפת הילדים: משחק, יצירה, תנועה.  לא מדברים ומתחקרים את הילד, אלא משתמשים במשחק, ביצירה, בעשייה על מנת לראות מה הילד מרגיש. אנחנו מתבוננים באיזה משחקים הוא בוחר, מה קורה תוך כדי משחק , וכך מציצים ישירות באופן מדוייק אל עולם הילד.
למשל, ילד שמבקש לשחק מחבואים מספר משהו על עולמו. ילד שמבקש לשחק משחק עם כדור, ומתקשה לקבל את הכללים, או רוצה להחליף אותם, או מתקשה להפסיד, מראה לנו את הקושי עם קבלת גבולות וכללים. ילד שבוחר  בתיאטרון בובות שבו יש מכשפות, טובים ורעים, מראה שאלו הנושאים המעסיקים אותו (למשל, תימה חוזרת של מכשפות עשויות לעיתים לבטא חרדות).
המשחק והיצירה משמש גם לאיבחון, מה הבעיה של הילד, וגם לריפוי. חווית המשחק עצמה, שחוזרת שוב ושוב מאפשרת לילד לרפא בעצמו את קשייו, ולסביבתו להתערב, ולעזור לו להפנים חוקים ונורמות חדשים. למשל, התעקשות על עמידה בחוקי המשחק, משחק הוגן, ועזרה לילד להפסיד עשויה לעזור לו להתחיל לקבל נורמות כללים וחוקי סביבה מותאמים.